מתי באים לטיפול זוגי? תוך כדי שגרת החיים לפתע אנחנו חשים שמשהו אינו כשורה: הקשר בינינו איננו כתמול שלשום. הוא לא מצחיק אותי יותר ואני לא ממש מעניינת אותו בשיחת ארוחת הערב. השתיקות הולכות ומתארחות. לחילופין מתפתחת שפה של כעס, צעקות והאשמות הדדיות.
נושאים כמו כסף, מין, וחינוך הילדים הופכים לקונפליקטים יום-יומיים. אנחנו כבר לא מתקשרים מעבר לטכני ולהכרחי. בילויים זוגיים הפכו מזמן לזיכרון עמום וגם הסקס איבד את קסמו. הקשר האינטימי המיוחד פינה את מקומו לתחושות של אכזבה, חוסר ערך, ריק ועצב. הילדים, ההורים והחברים הופכים לכלי משחק במאבקי הכוח שלנו, כשכל אחד מאיתנו מצפה לתמיכתם. ציפיות שהיו לנו אחד מהשני לא התגשמו, אנחנו מרגישים מרומים. זה לא ה"דיל" שלו ייחלנו.
זוגיות היא אחת ממשימות החיים הקשות ביותר למימוש. כל פרטנר במערכה הזו מגיע לקשר עם תפישות עולם משלו, ציפיות מבן הזוג, וחוקי חיים, (בדרך כלל מהמשפחה הגרעינית), החקוקים בסלע. יצירת בסיס משותף, למעשה "חוזה" חדש, שממנו ניתן לגבש מערכת יחסים בוגרת בין שני אנשים היא מלאכה קשה. לפעמים המשבר מוביל להתפכחות ולמידה מחודשת, ולהעמקת המודעות לעצמי ולאחר. הרצון לשמר את הקשר ולהחיות אותו מהווה מנוף לבניה מחודשת של היחסים. אחד הקשיים העיקריים בחיי זוגיות הוא היכולת לקיים תקשורת. עלי ללמוד להביע את עצמי באופן שאינו "מוחק" את בן זוגי, אלא מאפשר לו להקשיב לי ולהבין את נקודת מבטי. גם אני נדרשת לפתח כלי הקשבה חדשים, במקום להיות עסוקה בהכנת "תשובת המחץ". ההקשבה ההדדית פותחת הזדמנות להיכרות מחודשת בין בני הזוג. אין עוד מדובר בבן זוג שיענה על כל הפנטזיות שלי, אלא על אדם עם עוצמות וגם חולשות, כמו כולנו. פעמים רבות ההיכרות המחודשת בין בני הזוג יוצרת צמיחה בקשר עם אהבה מחודשת בשלה ומאריכת ימים.
רוב המשברים אינם מסתיימים בחדר הטיפולים. מחצית מהזוגות הנשואים היום בוחרים להתגרש רק על מנת להיווכח שפרק ב' הוא לעיתים קשה אף יותר. חלקנו משלימים עם מערכות יחסים עכורות כאילו הייתה זו גזירת גורל. מי מאיתנו המגיע לטיפול עשוי לגלות שחוויית הטיפול הזוגי הינה השקעת חייו החשובה ביותר ותגמוליה רבים. אלה שיחליטו בכל זאת להיפרד יעשו זאת בהכוונה מקצועית מכילה אשר תמתן ותקל על התהליך הקשה.
